פסק-דין בתיק ת"צ 45692-07-11

1.       בקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לאחר שהסדר הפשרה פורסם ולא נתקבלו התנגדויות.

2.       התובענה הייצוגית עוסקת במארז גבינת "סקי" מתוצרת שטראוס שמכיל שני גביעי גבינה לבנה 5% שומן במשקל 500 גרם, ושעליו נכתב: "2 יחידות X 500 גרם, 20% הנחה בהשוואה למחיר גבינת סקי של שטראוס 500 גרם" (" המארז"). לטענת המבקש ההנחה שניתנה בפועל על המארז ביחס לשתי אריזות 500 גרם בודדות (" האריזה הבודדת") היתה בשיעור 3% בלבד. המבקש טוען כי המשיבה הפרה את חוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 2001, הפרה את חובת תום הלב המוטלת עליה, הטעתה את הצרכנים, הפרה חובה חקוקה כלפי לקוחותיה ועשתה עושר ולא במשפט.

קבוצת התובעים הוגדרה ככל רוכשי המארז (סעיף 1 בבקשת האישור).

3.       המשיבה סבורה כי אין הטעיה: היא הציגה את המחיר הנכון ליחידת מידה שהופיע לצד המארז ולצד האריזה הבודדת בהתאם לתקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), תשס"ח - 2008. לעומת זאת, הכיתוב שעל המארז נכתב ע"י היצרן, והמשיבה אינה אחראית לו. לטענתה, קיים קושי בהוכחת הקשר הסיבתי בין ההטעיה לבין הנזק שכן קשה להתחקות אחר כוונת הצרכן ברכישת המארז. מכל מקום, המארז הנושא את הכיתוב נשוא בקשת האישור אינו משווק עוד בסניפי המשיבה.

המשיבה ערכה בדיקה בכל סניפיה בתקופה שבין אפריל 2007 לבין נובמבר 2011, שבה נמכר המארז (" התקופה הרלוונטית"), והשוותה את מחיר המארז עם מחיר האריזה הבודדת, ומצאה כי הפרש ההנחה שלא ניתנה עומד על 87,103 ש"ח. כן נמצא כי לרוב העניקה המשיבה על המארז הנחה גבוהה יותר מ - 20% בהשוואה למחיר האריזה הבודדת. סכום ההפרש בגין הנחה זו עומד על סך 98,200 ש"ח.

4.       המשיבה הסכימה לתרום את סכום ההפרש בסך 87,103 ש"ח לעמותת קרן "טל חיים".

עוד הסכימה לשלם למבקש גמול של 10,000 ש"ח ושכר טרחה לבא כוחו בסכום של          15,000 ש"ח בתוספת מע"מ.  

הצדדים הדגישו כי טרם החל דיון בבקשת האישור, ומכל מקום, איש מחברי הקבוצה לא שינה מצבו לרעה לאור התחייבות המשיבה להשיב לקבוצה את סכום ההפרש.

5.       הבקשה במתכונתה המקורית הוגשה כבקשה מוסכמת להסתלקות. לחלופין התבקש בית המשפט לאשר את ההסדר שהצדדים הגיעו אליו ללא שימוש בהוראות סעיפים 18 ו- 19 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (" חוק תובענות ייצוגיות") כאמור ברע"א 8479/02 ד"ר תמר סבו נ' רשות שדות התעופה (15.12.2008)) (" הלכת סבו"). 

בבקשת ההסתלקות צוין כי לאור הבהרות המשיבה, ובהתחשב בהפרש הכולל הנמוך ובכך שהופסק שיווקו של המארז בסניפי המשיבה, הסכים המבקש להסתלק מן התובענה.

6.       לאחר עיון בבקשה, נתבקשו הצדדים להבהיר מדוע לא יגיעו להסדר פשרה שיהווה מעשה בית דין.

      בישיבת בית המשפט מיום 15.7.12 ניתנה למשיבה האפשרות להציג תצהירים המלמדים על אופן חישוב הסכום, ונתאפשר לצדדים להוסיף על טיעוניהם מדוע ראוי לאשר את הסדר ההסתלקות או ליתן פסק דין לפי הלכת סבו.

7.       ביום 27.9.12 הוגשה השלמת טיעון מטעם הצדדים, אליה צורף תצהירו של מר יגאל ארליך, מנהל פרויקטים באגף טכנולוגיות מידע של המשיבה.

      מר ארליך הצהיר כי הבדיקה בוצעה על ידי האגף בו הוא מועסק וכי הוא לקח חלק פעיל בתהליך האפיון ובדיקת הנתונים. הבדיקה נערכה לתקופה שבין 18.4.2007 לבין             11.1.2011, שבמהלכה נמכר המארז.

      בשלב הראשון הוצאו מן המערכת החשבוניות שנמסרות ללקוח (" פתקיות") בעת קניית המארז והאריזה הבודדת. בשלב השני נעשתה הצלבה בין הפתקיות ונבדק מחיר המארז לעומת מחיר האריזה הבודדת בכל רכישה. מנתונים אלה הופקו שני דו"חות:

      האחד - כל המכירות בסכום שמגלם הנחה בשיעור נמוך מ-20% לעומת שתי אריזות בודדות. סה"כ - 87,103 ש"ח.

      השני - כל המכירות בסכום שמגלם הנחה בשיעור גבוה מ - 20% לעומת שתי אריזות בודדות. סה"כ - של 98,264 ש"ח.   

      מר ארליך ציין כי התחשיב מחמיר עם המשיבה משום שחושבו כל הפעמים שבהן נמכר המארז, גם כאשר נמכר המארז אך לא נמכרה אריזה בודדת, לרבות כאשר האריזה הבודדת כלל לא הופיעה על המדף.

      עוד ציין כי לבקשת ב"כ המבקש נבדקו גם מספר יחידות המארז אשר סופקו למשיבה בתקופה הרלוונטית (לאחר נטרול ההחזרות) על מנת לוודא שהחישוב התייחס לכולן. מספר היחידות שנתקבל תאם את מספר היחידות שנכללו בבדיקה.